|
חרקים נמצאים בכל מקום. הם קיימים במגוון מדהים ובמספרים עצומים. ישנם כ- 2 מליון מינים בעולם כולו. מתוכם רק כ- 1,000 יכולים להיחשב כמזיקים, ולמעשה פחות מ- 20 מינים יגרמו לנזק ממשי לגן הפרטי. ההתמודדות עם קומץ זה היא בהחלט אפשרית ואיננה קרב אבוד.
הכרות בסיסית עם המזיקים, בחירת צמחים נבונה ועיבוד נכון של הגן, יסייעו ויבטיחו גן בריא ופורח.
מזיקים עיקריים
זחלים:.jpg)
דרגות הזחל של עשים ופרפרים ניזונים בד"כ מהעלווה. יוצרים חורים בגדלים שונים בעלים, ומסוגלים לאכול כליל שתילים צעירים. הביצים קטנות מאד, ומוטלות לרוב על חלקי צמח נסתרים, כך שקשה לזהותן בעיניים לא מיומנות. את הזחלים עצמם קל יחסית למצוא, ואז מומלץ פשוט להסירם מהצמח ולהרוג אותם פיזית. אם מגלים סימני אכילה על העלים, אך הזחלים אינם נראים, אפשר לנער את הצמח היטב (מבלי להזיק לו) – הזחלים יפלו על הרצפה, ואז אפשר לאספם מהרצפה ולהשמידם.
זחלים נוברים:
קבוצה זו של זחלים ניזונה מרקמת הצמח הפנימית. הזחלים נכנסים מיד עם בקיעתם מהביצה אל תוך הגבעול ואוכלים אותו מבפנים. התוצאה – גבעולים חלולים, מיובשים ושבירים. ככל שהחדירה התבצעה נמוך יותר בצמח, כך הנזק יהיה רב יותר.
ניתן לזהות את אזור החדירה על ידי הפצע או החור הנראים בגבעול, ומעליו ענף יבש ו/או עלים נובלים.
גם במקרה זה מומלץ לחפש את הזחל בתוך הגבעול ולהשמידו ידנית.
כנימות למיניהן:.jpg)
קבוצה זה מכילה סוגים רבים ומשונים. הנפוצים ביותר הם כנימות העלה, כנימות מגן, כנימות קמחיות וכנימות העש.
לכולן, לפחות בחלק מדרגות ההתפתחות, גוף עגול וקטן, הדבוק לחלקי הצמח ובד"כ נייח או בעל ניידות נמוכה. על פי רוב נמצאות במושבות עם מספר רב של פרטים. רק בתחילתה של נגיעות נוכל למצוא פרטים בודדים.
הכנימות מוצצות את לשד העלה וגורמות לסלסולו ועיוותו. בנוסף, לאחר זמן מה יתכסה העלה בשכבה דביקה של טל דבש (אותו מפרישות הכנימות) ועליו יתפתחו גם פטריות (ובעיקר פייחת, המהווה נזק קוסמטי).
ברמת נגיעות נמוכה של כנימות עלה ניתן לעבור עם בד לח, ולהסיר בעדינות את הכנימות מכל חלקי הצמח. יש לבצע את הניקוי מספר פעמים עד להסרה מוחלטת. ברוב המקרים הנגיעות מתגלה כאשר האוכלוסיה כבר מבוססת, ואז אין ברירה אלא להשתמש בחומרים כימיים. גם כנגד כנימות קמחיות וכנימות מגן, הפתרון היעיל ביותר הוא ההדברה הכימית. קיימים היום בשוק מגוון חומרים. היעילים ביותר הם החומרים הסיסטמיים (שמועברים בתוך הצמח על ידי מערכת ההובלה הפנימית שלו), חומרים אלו ביישום נכון, יימנעו לתקופת מה גם התקפות חדשות של המזיקים.
מנהרנים:
זחלי זבובים (או עשים קטנים) הניזונים מהרקמה הפנימית של העלה, ותוך כך יוצרים מנהרות שקופות בעלה (ומכאן שמם). הזחלים קטנים מאד (0.5-1 מ"מ), ולעיתים ניתן לראות אותם בקצה המנהרה. בדרך כלל הנזק שגורמים הוא בעיקר קוסמטי ולא יוביל להתמוטטות מוחלטת של הצמח. מומלץ פשוט להסיר את העלים הנגועים. רק בנגיעות גבוהה כדאי להשתמש בחומרים כימיים.
אקריות:
אקריות הן עכבישים זעירים. חיות במושבות גדולות ומתפתחות במהירות עצומה, בעיקר בתנאי יובש וחום. .jpg?width=191px&height=127px) מגרדות את פני העלה וגורמות לאיבוד צבע, כתמים שונים, ועד לנבילה מוחלטת של עלים וחלקי צמח שלמים. בנגיעות גבוהה מייצרות גם קורים המסייעים להן הן בניידות בין חלקי הצמח השונים, והן בהגנה מפני אויבים טבעיים (או חמרים כימיים).
הרטבה של הצמח מלמעלה יכולה לסייע במניעה ובבלימה של התפתחותן. (יש להימנע כמובן מהרטבת יתר, המזיקה לצמח בדרכים אחרות).
|
באופן כללי, כמו אנשים, צמחים חזקים ובריאים יתמודדו טוב יותר עם פגעים ומזיקים. עיבוד והשקיה נכונים, תחזוקה שוטפת של הצמחים, שמירה על נקיון הגינה והרחקת עשבים רעים, יסייעו במניעה ובהפחתת פגעים ומזיקים.
אני ממליצה תמיד, ובמיוחד בגינה הביתית, להימנע ככל האפשר משימוש בחמרים כימיים המסוכנים לאדם ולסביבה. אם בכל זאת נדרש טיפול כימי, יש להתייעץ עם איש מקצוע הן בזיהוי נכון של המזיק והן על דרך הטיפול בו ויישום נכון של חומר ההדברה.
יתר על כן, לא כל החרקים הם מזיקים. בגינה מסתובבים חרקים רבים המהווים אוייבים טבעיים של החרקים המזיקים. חיפושית משה רבנו, ארינמל, גמל שלמה, כל אלה ניזונים מהמזיקים ויכולים לסייע לנו במלחמה נגדם. כדאי לבסס עימם דו קיום פורה ומועיל.
|
