כתב: אפרים וייל – אגרונום חישתיל
בכל גינה ממוצעת יש שטחי צל וככל שהגינה מתבגרת עם השנים, שטחים אלה הולכים וגדלים וכיוון שכך יש להקדיש מחשבה ותכנון, איך רוצים ששטחי הצל ייראו.
לפני שנתחיל במה כן לשתול, חשוב להדגיש מה לא לשתול. צמחים שנראים במיטבם בשמש מלאה, אסור להתפתות ולשתול אותם בצל מלא. רוב צמחי הערוגה הקלאסיים, קיץ וחורף, וינקה ופטוניה, אמנון ותמר ולוע הארי ועוד אחרים,הנותנים מרבדי פריחה בשמש, כשנשתול אותם בצל, האכזבה תהיה גדולה.
אכן האפשרות לקבלת כתמי צבע במקומות מוצלים מוגבלת יותר, אבל קיימת.
נפתח בצמחים הנותנים כתמי צבע עזים במגוון גדול של צבעים. בשמת, מרווה (סלויה) הדורה, מגוון מינים של בגוניה ועכשיו שאנו בפתחה של עונת החורף, יש לנו תגבור רציני של צמחי החורף, הרקפת בגדלי הפרח השונים, מהפרח הענק עד לגודל המיקרו, בכור האביב (פרימולה) במגוון צבעים וכן צינרריה.
אלמנט חשוב בשטחי הצל הוא המשחק בצבעי עלווה שונים הנותן אפקט לא פחות חזק מפריחה.
מגוון צמחי העלווה הוא גדול, בהם האיפומאה מרגריטה עם העלה הזהוב וקצב צימוח חזק לכסוי שטחים, איפומאה בלקי עם העלה החום כהה המהווה ניגוד יפה לעלה הזהוב.
משלל זני הקולאוס נציין במיוחד את הזן קונג עם עלים מאד גדולים, איריסניה פרפל ליידי צמח כסוי עם עלווה סגולה, סיגלית אוסטרלית עם הפרחים הקטנים וכן היפואסטס, קלדיום, ירקה וקיסוס.
ברשימת הצמחים שהזכרנו ובעוד נוספים, יש מגוון של צבעים, פרחים ועלווה וכן גבהים שונים שניתן לנצל בתכנון נכון, לדוגמא, בגוניה דרגון וינג אדום/ורוד כרקע, ולמרגלותיו דיכונדרה סילבר פולס, היוצרת משטח אפור כסוף, מהווה אטרקציה בכל פינת צל.
לגבי הטיפול בצמחי הצל, הנושא החשוב ביותר שיש להדגיש הוא , נושא ההשקיה. באופן טבעי במקומות מוצלים צריכת המים נמוכה בהשוואה לשטחים שבשמש מלאה וזה גם צריך לבוא לידי ביטוי בכמויות המים שנשקה, בין אם ההשקיה מתבצעת באופן ידני ובין אם יש מערכת השקיה, האזורים המוצלים צריכים לקבל פחות מים.